מהנעשה עמנו

אדם רוצה לומר דבר מה. הוא פותח בלוג. עמל האדם ומעצב את בלוגו בצלמו וכדמותו, והנה הוא מגלה שאבד לו אותו דבר שרצה לומר. גם סגנון הכתיבה שלו השתנה כליל – מלירי פיוטי, לכאורה, למין הבל הבלים שכזה:

ולפתע מגלה האדם, לאכזבתו, שסגנון זה נהיר לו בהרבה מסגנונו הנאה של עגנון, נניח.
וכך הוא נאנח, מניח בצד את הדיו והנוצה, ומשפשף אצבעותיו על המקלדת, כמו אידיוט, בניסיון ליישר לימין את מה שלא כתב עדיין.